בחסות ארליך מרכז הצילום
ניתן להצביע לתמונות באמצעות לחיצה על הלב על התמונה
2. רועי גלברד
ארבע תמונות של המזח המתפורר מחוף שדה-דב
המזח פורק לפני מספר שנים לאור הסכנה שהיווה
המים והמלח שחקו את המבנה, בעודם יוצרים יופי רב
נגיעה אחרי נגיעה חדרו אל עומק הברזל והבטון
משנים את המזח כרצונם.
1. אולסיה דבליאטובה
חיים על סדקים (מצפה רמון)
סדקים בשבר הסורי אפריקאי (ים המלח)
הסדקים של פטרה (ירדן)
כל הסדקים מובילים לרומא (איטליה)
4. גל צ'צ'יק
סדקים וזמן. יד על גזע זקן שנסחף לחוף האוקיינוס השקט מצפון לסיאטל: השעון סופר את הדקות והסדקים את השנים. ספינת פיראטים מתפוררת בעיר גנואה שבאיטליה. קמטי הפיראט שהזקין עד שהפך לפסל מעורבים בסדקי העץ שהזקין מאז שהפסל נוצר. ראש במוזיאון בסן פרנסיסקו: השפתיים סדוקות והמוח מרופט מעישון.
3. מריאנה ימפולסקי
Almost Three Years Ago
I hope your sadness will end one day
Sometimes a person needs to be alone
Someone will make you look at life differently
6. עדנה ליטמנוביץ
סדקים של חשכה.
תמונה 1 – מהסדק בחומה קנה התותח מאיים על העיר.
תמונה 2 – מסילות הרכבת בברלין – רכבות המוות שלקחו את היהודים למחנות ההשמדה
תמונה 3 – אנדרטת זיכרון ליהודים שהלכו אל מותם – סדקים בקיר מסמלים את האנשים שהלכו אל מותם
תמונה 4 – אנדרטת זיכרון למיליונים שנרצחו – סדקים של מיליוני צעקות שהעלם אחר לשמוע
5. מאיר בן יצחק
יש סדקים אפורים וסדקים צבעוניים
אבל כולם חלק
מהתמונה הגדולה של החיים...
8. מורגן גולדמן
הטבע סביבנו מורכב מסדקים סדקים שמתחברים לפלא אחד גדול. כל חי, צמח, פרח ואפילו סלע עבר שחיקה. אם זה הזמן שעשה את שלו או גורמים טבעיים כמו הרוח והים שעזרו לו להישחק ולשנות את צורתו ובכך ליצור סדקים עליו.
בתמונות הבאות אציג את הדרך של הטבע לייצור סדקים בצורה כל כך יפה חגיגית שדווקא מראים דברים חיוביים, שמחים ותהליכים של זמן.
7. אליהו פרידמן
"סדק הוא סדק. לב בקיר וקיר בלב. בכל סדק מבט של כאב.
סדק בקיר שפוגע בנראות.
סדק בלב שפוגע בפנימיות.
וחיים שם אנשים בתוך הסדקים, בבתים שבעינינו נראים שבורים, בין הצבעים ממש בלתי נראים.
ואנחנו פה, בין הסדקים, מסתכלים על עץ, אבן ועל סדקים של אנשים אחרים".
10. מיכל גולדפרב
"כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה, כְּמוֹ הָאָדָם גַּם הָעֵץ צוֹנֵחַ, כְּמוֹ הָעֵץ הָאָדָם נִגְדָּע, וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפָה אֶהְיֶה, כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה"
(כי האדם עץ השדה/נתך זך)
פני האדם כפני העץ; ברבות הזמן הם נסדקים, מתקמטים, נחרצים.
הסדקים שבעץ ובאדם מגיעים לאחר צמיחה והתחדשות, סערות וטלטלות, וכן ע"י אנשים המשאירים את חותמם בגזע או בנפש - לעיתים כסדק מצמיח ומאיר ולעיתים כמאיים לשבור את הקיים.
מקדישה את הסדרה לנתן זך ז"ל, שהלך לעולמו לפני ימים מעטים.
9. מישל ליסס-טופז
"הסדקים – במיוחד הסדקים. יש לנהוג בהם ביראה. לעתים הם מוסווים. פתח של דלת, או חיוך, אפילו עיפעוף. ואם אתה צונח דרכם, אין לדעת לאן תגיע..."
תרגום חופשי של ציטוט מתוך ספרה של איזבל קארמודי, "גריילנדס".
כשעליתי לארץ לפני קרוב לשלושים שנה, נסדקו קשרים מסוימים וצונחתי לתוך אחרים. באמצעות הציטוט והצילומים, אני נזכרת כיצד כל אחד מהאלמנטים האלה הביאו עמם פתח ופצע בעת ובעונה אחת. ומעל הכל, השמיים, לא בכדי כחול ולבן. כשנותנים בהם אמון, הצניחה דרך הסדקים מאפשר גילוי של העצמי והזולת, בצורות רבות – מוסוות וגלויות, מפתיעות ומפעימות. אין להישאר אדישים לסדקים.
12. בת חן פנחס
מוכר בגדי הנשים, שמקל בידו, והנשים תלויות על הקיר.
ובסדק שבין התיאור הנורא לתמונתו המתוקה.
בין לבן ללבן על קיר שהיה פעם לבן.
בין חד למטושט
בסדקים של חורי הנעלים העייפות
אולי יש סדקים בחומה?
11. דניאלה סופר
Acropolis in Athens, 2017.
Roskilde, Denmark 2018.
An old viking ship that was found at the bottom of the local fjord and reconstructed.
Galway, Ireland 2016.
Charles Fort, Ireland 2016.
An old military fort that is located on the Water front.
14. טל איבנקובסקי
העצים/קפקא
כי אנחנו כמו גזעי עצים בשלג. למראית עין הם מונחים סתם ובדחיפה קלה ודאי אפשר להזיזם. לא, אי אפשר, כי הם מחוברים בחוזקה לאדמה. אבל תיראו, אף זה רק למראית עין.
לא הדברים המצויים בלב… / פרננדו פסואה
תרגום: יורם מלצר
לא הדברים המצויים בלב
הם אלו הכואבים,
אלא אותם דברים יפים
שלא יתקיימו לעולמים.
הם הצורות ללא צורה
החולפות בלי שהכאב
יוכל להכירן
או האהבה להעלותן בחלומה.
הם כאילו העצב
היה עץ, ואחד לאחד
היו עליו נושרים
בין חורבות וערפלים.
13. ערן קרינסקי
סדקים בעלה
דרך סדק עובר אור וחושך.
עלה סדוק עלה.
שלכת סדוקה.
מרקם סדוק
בננה מסתדכת על משטח חרוץ.
ריקוד בין צל ותנועה.
בין סדקים
צבע חי
שממית
סדקים בחול
סדקים
מביט אל האופק
אל סדקים של אור
16. ניר כהן
תמונה 1: פראג מזווית אחרת
תמונה 2: חומות של תקווה
תמונה 3: הטבע המציץ מבעד לחריץ
תמונה 4: "אין הטיפה חוצבת בסלע מכוח עוצמתה, אלא מכוח התמדתה"
15. עטרה איזקסון
סדק זה כשמשהו נסדק. משהו שהיה שלם קודם ודרכו עובר משהו חדש. דרך הזעזוע, הטלטלה, והסדק שנוצר מגיח אור חדש. אך לעתים אין מסוגלות להתמודד עם שברים אז אפשר לראות סדקים בתוך השלם. סדקים יכולים להיות כל דבר ששובר את הקיום החד ממדי הנראה לעין. הם חֵלק מהשָלם האורגני ומסייעים ליצור את ההרמוניה של היקום. קו האופק הוא סֶדק בין היָם והשמים, שובֵר הגַלים סודֵק את קו המים, הגלים חותכים במים, קו החוף עוצר את האדמה כמו חכת הדייג שבוצַעת את המרחב הכחול, או רצועת הדשא הנוגעת בחול, והעננים הם סדקים ברקיע. העולם מורכב משכבות ורבדים ובלעדי הרווחים בין עלי הצמחים או בינות לעננים, אי אפשר לנשום ולקבל חוויה הוליסטית של המרחב.
18. משה פלדברג
במבט מפוכח, אחדות היא צו השעה!
1: במבט מפוכח = האובייקט/העם כבר אינו צעיר. יש לו ניסיון חיים. עורו סדוק
2: נדבך ראשון לאחדות = עמנו מפולג. יש בנו ימנים, שמאלנים, חילוניים, דתיים, עולים וותיקים. דעות שונות ומגוונות. אך כולנו מחוברים לגזע רחב וגדול. ותיק וחרוש סדקים. עם שורשים יציבים וחזקים. אנחנו פאזל על הגזע הזה. והעץ.....העץ מגיע לשיא בעזרת העם הזה. (ברקע מציץ בנין הננוטכנולוגיה)
3: נדבך שני לאחדות = אנחנו חייבים לשבת ליד שולחן עגול. להניח עליו את דגלנו. זה הבסיס שלנו. יש ביננו אנשים מגוונים. אנו עם הספר (ספר התנ"ך), אנחנו ציונים (לקסיקון לתולדות הציונות), אנחנו גם מדענים (כימיה אנליטית). וכן ... חלקנו להט"בים. זאת תחילת הדרך (גם אם היא סדוקה). הדרך והביחד יביאו אותנו לכתובת הנכונה. עובדה. הדרך הסדוקה מעוטרת בירוק ובאופטימיות.
(צולם בשביל הראשי ליד בנין מדעי המוח)
4: צו (צב) השעה. עם מבט מלא אופטימיות של תינוק. גם אם הוא מורכב ממצע סדוק של פאזל
17. גיתית הרשקוביץ'
יש סדקים שיוצרים חיים, יש חיים שיוצרים סדקים...
צריך רק לשים לב כשהולכים בדרכים....
הסדק במדרכה מאפשר לזרע התמר לנבוט ולצמוח
הסדק במדרכה מאפשר לנמלים לבנות בו קן. הן מרחיבות ומעמיקות אותו למחילות ארוכות ועמוקות.
הסדקים בעץ מאפשרים לפטריות/עפצים לצמוח מגזע העץ.
שרשי העץ יוצרים סדק בכביש, בחניית נכים. יש נכים שהחיים יוצרים בהם סדקים...
התמונות צולמו בדרך מהבית שלי לאוניברסיטה. הסדק והתמר מחוץ לאוניברסיטה, האחרות בתוכה.
20. יונתן יבין
בכל דבר יש סדקים / יונתן יבין
בכל דבר יש סדקים,
אם נחפש, תמיד נמצא.
בכל דבר יש סדקים,
אם נפלג, תמיד יהיה על מה.
בכל דבר יש סדקים,
גם אם לרעה, ניתן למצוא גם את הטובה.
בכל דבר יש סדקים,
והם מה שגורמים בסוף לצמיחה.
19. רונית רוטמן
מים מכסים סדק - חבר אתה חסר 8 ימים לאחר מותו הפתאומי של חבר שהיה כמו אח - הים מרפא את הסדק שנפערה עמוק בנפש
מים מכסים סדק- צריך להמשיך לצעוד - בדרכים שאנו הולכים נוצרים סדקים המים לא רק מכסים גם מאירים הכל ומשקפים את החיים –"וצריך להמשיך ללכת וצריך להמשיך לצעוד ...... " (נעמי שמר)
כי האדם עץ השדה - כמו האדם גם העץ נסדק כמו העץ זה יוצר לו חוסן - תמונה מהסגר הראשון שואבים כח מהעץ - "ואני לא יודע איפה הייתי ואיפה אהיה " (נתן זך)
כשהחיים מתהפכים- היופי בסדקים 4 פרחים
22. רוני גבע
על הקו הדק בין ה'דומם' ל 'חי', או הסדקים מהם פורצים חיים ואנושיות:
סדק באדמה ביום חורף,
סדק של האנשה בסלע,
סדק של חיים בענף תאנה זקנה,
וסדק חיוך של צב שראה כבר הכל- ועדיין סקרן לגלות עוד
21. אלון קורנגרין
גזעים מתים הם סדקי זכרון לעצים שהיו.
24. אביטל טוראל
P1250894 – איסלנד, אוגוסט 2016
אֲפִלּוּ סְלָעִים נִשְׁבָּרִים, אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ,
וְלֹא מֵחֲמַת זִקְנָה.
שָׁנִים רַבּוֹת הֵם שׁוֹכְבִים עַל גַּבָּם בַּחֹם וּבַקֹּר,
שָׁנִים כֹּה רַבּוֹת,
כִּמְעַט נוֹצָר רֹשֶם שֶׁל שַׁלְוָה.
גאווה | דליה רביקוביץ
1200789 – ים המלח, 2015
שם התמונה: לב שבור
אני משאיר לך את הבית, את הלב השארתי שם,
שבור לרסיסים, מוטל, ליד ליבך.
לב שבור לרסיסים | שלמה ארצי
1200781 – ים המלח, 2015
שם התמונה: כמו שבר כלי
טיפות מים יש בכוחן לבקע סלע.” ~ תיאוקריטוס
1240984 – איסלנד, 2016
שם התמונה: נשבר מהחום
יצירת הטבע קשה להבנה הרבה יותר מאשר ספרו של משורר." ~ לאונרדו דה וינצ'י
23. מיכה בן יצחק
כתבי הרב קוק. באורות הקודש ג' רכ"ו.
"כל ההויה כולה למקור חייה היא עורגת, כל צמח, וכל שיח, כל גרגר חול, וכל רגב אדמה, כל אשר בו חיים נגלים, וכל אשר בו חיים כמוסים, כל קטני היצירה, וכל גדוליה... הכל הומה שואף עורג ושוקק, לחמדת שלמות מקורו העליון."
אני רואה בסדקים שצילמתי צמא למשהו, למים שירוו אותם, שיחברו שוב בין החלקים שנוצרו והתחלקו. ואז בא הנבט הקטן הזה (של עץ השיטה אני חושב...)ומראה את העוצמה של הצמיחה מתוך השבר, את הצמא שיש לכל חי לגדול מעלה...
26. זוהרית ברון
התמונות מבטאות את הדואליות של הסדק. מחד, החרך שמייצר מציאות ומגיסא, החרך שדרכו אנו תופסים אותה.
25. אליסיה גאוצנוב
"סדקים שמספרים סיפור"
28. קרן בן יצחק
בחרתי להתייחס לסדק כאל פער \ חסר בין הרצוי למצוי, אותו חלל בו אנו חשים במידה מסוימת כשאנו פוגשים את העולם.
הפער בין הרצון, הדחף, העמדה, התשוקה או הצורך שלי לבין אלו של האחר, בשלבים ראשוניים ניתן גם להתייחס לפער שבין הצורך של התינוק לאלו של אימו או של הדמות המטפלת.
העולם שלנו "סדוק" מבחינה זו, אנו גדלים בתוכו, יוצרים את הסדק הזה (מעצם היותנו סובייקט בעל תפיסה פנימית) ונאלצים להתמודד עמו.
היכולת שלנו להתמודד, מעצימה ומאפשרת לנו להתבונן ולהבחין ביופי שסדק זה יוצר - היא כוח מניע לפעולה, מוטיבציה להשגת מטרותיי ללא תלות באחר, פיתוח היכולת להכיל רגשות בתוכי מבלי להזדקק לאחר בכל רגע נתון, הופכת את הסדק מטראגי לאסתטי.
ניתן להתייחס לסדק גם כאל ה"יש" בו אנו מבחינים מיד באוויר ה"ריק".
למעשה, המרקם השלם, האחיד והאינסופי של האוויר, נסדק \ נקטע ע"י ה"יש" בו אנו מיד מבחינים, האוויר הופך לרקע מיד ואינו נראה עוד.
תמונה 1 - יונק הדבש המגיע אל עציץ האלוורה בחצר ביתי, נתפס בעדשה כשהוא סודק את הרקע סביבו, סדק נוסף בתמונה נראה בינו לבין צוף העלים אותו הוא מבקש.
תמונה 2 - ירדן (בת 8) מציצה מבעד לחור סדוק בחומה ישנה בזמן הגל הראשון של הקורונה (אפריל 2020) ומחפשת לאן צועדות הנמלים המתרוצצות ע"ג החומה. הפיתולים, הסדקים והחורים עוררו את סקרנותה, היא נותרה כשעה להתבונן בארגון המופתי של הנמלים שצללו לתוך חריצים שהעין האנושית אינה מסוגלת ללכוד.
תמונה 3 - גרפיטי שכונתי על גבי חומה סדוקה, המציג את הפער בין ההזדקקות להזנה לבין הבקבוק המיוחל שנמצא ליד במרחק קטן אך אינו נגיש - הפער הקטן שצובע את המציאות בכל רגע ומעניק עבורנו חוויה לה אנו קוראים - האמת.
בתמונה 4 - רקדניות בחזרה לשיעור מחול מודרני וצופה צעירה 1.
ניתן ללכוד בפריים 1 את החוויה השונה של כל דמות, את הפער \ השוני הבולט ביניהן.
כך חלל החדר בסטודיו למחול, רווי במציאויות שונות, החלל סדוק ומופרד, ניתן להבחין בו גם דרך המרווחים שבין הדמויות.
27. עינת מטצל
קורות
דברי ימי בגזרי פיגומים
בהם מתחיל הכל וגם
נבנו הרצפות, החרסינות
וסויידו חיי
ובהחלט רציתי לבנות איתך יסודות
מאוחדים
אבל בשרטוט שלך הדיוק הנבון של ידיך
ובשלי - הרפיון והסדקים
בכל מקום
עשרים וחמש שנה לאחר שכתבתי את השיר הנ״ל
ועם שובי ארצה מעשרים שנות ניכר
ההזמנה ללכוד את הפוטנציאל שבסדקים היומיומיים
מבעד למצלמה
משיבה
30. הלל המר
חיים ומוות בין הסדקים
בניו-זילנד עומדים יערות אשור עצומים. מחזור החיים של עץ האשור מעניין - הוא גדל לגובה רב ובסוף חייו קורס בפתאומיות, פוער באדמה בור, ומזין ברקבונו את הצאצא שלו, שלעתים צומח מאותו בור עצמו. בתמונה 1 מוצג אשור מת וסדוק, וחיים אחרים משגשגים במקומו. בתמונה 2 רואים ציפור דרור, תלושה לחלוטין מסצנת היער האפלולי ומנסה להסתוות בה, יוצאת בחשש ממחסה שמצאה בבור אשור מנוח סמוך.
באזור אבל-טסמן בניו-זילנד לשונות ים טורקיז מתנפצות על סלעי החוף האדירים בקצב לא סדיר, וחוצבות בהם נקיקים ומערות. התמונה (3) צולמה לאחר נסיגת גל אלים במיוחד, שהבריח את השחף בבהלה מסדק הסלע שנח בו. בצילום הוא כאילו מסתכל למטה, לבחון אם קלו המים ויוכל לשוב לנוח בין סדקי הסלע. שוב, ציפור שנהנית משבירותו של הטבע הדומם. אני אוהב את התמונה בגלל שלושה סוגי דינמיות שמוצגים בה - הדינמיות של הסלע, של הים, ושל החיים - ומערכות היחסים המורכבות ביניהם.
תמונה 4, המועדפת עלי, צולמה דווקא באוסטרליה. סדקי קליפת העץ משמשים בית מסתור לעכביש, וישמשו בור קבר לטרף שימצא.
29. אביטל ליסקר
סדקים
סדקים של תפילה,
סדקים של צעקה
סדקים של אמונה וקריעה
סדקים של קריאה לעזרה
סדקים של ייאוש ואכזבה
סדקים של העבר ושל עתיד
של היום ומה המחר יעיד
סדקי זעקה סדקי אהבה
סדקים של תקווה
....
את התמונות הללו צילמתי במהלך הסגר השני, בעשרת ימי תשובה בין ראש השנה ליום כיפור. לדעתי אין משהו שמסמל יותר את הסדקים והקרע שנוצר בעם, בעולם- וספציפית גם בקהילה הדתית בארץ במהלך חגי תשרי. הקהילות התתפללו בחוץ וחלקם בבית, במניינים קצרים והרבה פחות עוצמתיים משנים רגילות..
במשך התפילה פתאום שמתי לב לסדקים הרבים שיש מחוץ לבית הכנסת, בשעה שישבתי שם ואמרתי בתפילה "אבינו מלכנו, מנע מגיפה מנחלתך". חזרתי לשם למחרת לצלם ולתעד את הסמליות הגדולה בעיניי.
בתקווה לימים טובים יותר!
32. גדי בלומרוזן
בניוזילנד, בבירת העיר הדרומי העשירה, קרייסטצרג, במדרחוב, באותו בית קפה שתי בנות בהירות שיער, מקומיות ומבוססות, משוחחות, לא שמות לב, לשוטר, גם מקומי, בהיר שיער, שניגש לעשות חיפוש לסמים או לכלי נשק, לאחד מחבורה של מהגרים, חסרי שורשים. ועל ידי כך מחזק, את הסדק, בין שני קצוות האוכלוסייה, מקומיים אירופאיים מול מהגרים ממיני ארצות עניות. מחזק את הסדק בין קצוות החברה, אך לא סודק שום דבר בלב של האוכלוסייה החזקה.....
במדבר הסלאר שבבוליביה, אחרי הגשם, נראה שכל היקום, זה רק אדמה סדוקה. אך למיטיב להתבונן, נראה גם בתוך הסדקים, שהם שבירה של הרצף של האדמה, מצד אחד חוקיות של יצירת משושים, לפי הכללים הפיסיקליים של המתח פנים, אך גם ייחודיות. ואין סדק אחד דומה לרעהו
הפנסיונרית האנגליה, חלמה כל חייה להגיע לניו-זילנד אחרי פרישתה מעבודתה. לראות מרחבים, עד איפה אנגליה הגדולה, שגדלה עליה בתור ילדה, ועליה הייתה גאוותה, הגיעה. עד ניוזילנד, ממדינות הכתר. ועכשיו, דרך התבוננות בסדק, בתצפית על הנוף, הפינגווינים, היא מסתכלת על החרך, ומעבירה פריזמה על החיים שלה. אחרי הגשמת החלום הזו, איזה עוד חלומות נשאר לה להגשים. היא תוכל לחזור לביתה. לכוס התה של ארבע. לשגרה שהנכדים באים לבקר בימי ראשון.
סדק דומם. שבירה בין פלנטות. ודווקא ממנו, לעיתים, מוצאים מנוח לגדול, על גדות ים המלח, עם אפיק המים המתוקים שמגיע אליו מההרים, במחזור החיים הטבעי, צמחייה. ואחרי הצמחייה, בנווה המדבר השברירי הזה, גם מגיעים בני האדם, ונוטעים שמה את חייהם. מהסדק הדומם, אפיק מים החיים, לנווה מדבר. מנווה מדבר, להתיישבות ויצירת חיים. חיות הסדק
31. אורית שפי
סדקים יציבים בני מאות שנים מאפשרים לראות בפרספקטיבה את היופי
של היום ומאפשרים להציץ מהפנים החוצה או מהחוץ החוצה יותר, הולכים ומתרחבים.
34. יצחק אנגלמן
התמונות צולמו במהלך מסע באוסטרליה. ילדת הטבע הפראית-עדינה המופיעה בתמונות היא תרז׳ה, הולנדית חופשיה שנפגשתי בה מהלכת יחפה ואוכלת אוכל משאריות שהיא מלקטת. התמזל מזלי להצטרף אליה למסע בערבות אוסטרליה בוואן המצ׳וקמק שלה- פאלקור. אחר הצהריים אחד עצרנו ביער אורנים, שם היא סיפרה לי על המיקרוזיה - רשת הפטריות התת קרקעית שהינה רשת תקשורת טבעית ואינטלגנטית בין העצים וסביבתם. כשסיימנו ללקט פטריות, חיבקנו עצים והתבוננו בצמרות העצים נעים חרישית. זה היה מופלא: גזע העץ הרגיש יציב לחלוטין ואם התבוננת רק אופקית נראה שהיער כמו עמודים רומאיים ניצבים בשורות סדורות, אך מבט אל על לצמרותיהם גילה תנועה עדינה, כמו העצים רוקדים אחד עם השני. התבוננתי בקליפתם הסדוקה וחשבתי: הסדקים מאפשרים התרחבות וגדילה.
ותרז׳ה לחשה לי: ׳העלים שבצמרות העצים הם עלים ביישניים וכך הם שומרים מרחק מעלי צמרת העץ הסמוך ומאפשרים לכל עץ לקבל את פיסת השמש המגיעה לו׳.
וחשבתי שזה רעיון כה יפה, העצים כמו אנשים: יש מרחב מעבר לגוף ופלישה אליו אינה מאפשרת צמיחה. ושהעלים לא זקוקים לגעת בזולת או לחקור את גבולותיו כדי לדעת את המרחב שהעץ השכן זקוק לו, הם מרגישים. ותהיתי עם החיבור לקרקע ולרשת הפטריות אחראי להעברת המידע או שענוותנותם של העלים היא המאפשרת?
וחשבתי עלינו, ועל כך שכבר יותר מדי זמן שאני פולש למרחב הקטן של תרזה בוואן. בהתחלה טבעי היה שנצמדנו בלילות אחד לשני, קו עדין מפריד בין מתארי גופינו החמים, אך בהמשך ולמרות שהורגש שנכון שנרחיב את המרווח כדי לאפשר לי ולה מרחב נשימה- לא ידעתי את חוכמת העלים, ומשהו בי נסדק מהריחוק שלמרות הקרבה. ולמחרת החלטתי להרחיב את הסדק הפיזי ביני ובינה ולהמשיך בדרכי לבדי
33. בנימין מנשה
שם הסדרה: השתקפויות
תיאור:
השתקפות נוצרת כשהעולם מחזיר אור, וכולא את הנעשה בבועה של עצמו. הסדק מאיים לפרוץ בועה זו, ולחשוף את הקיים מעבר. בכך, הסדק הוא עדות לקיום חיצוני, לפעמים מאיים, לפעמים מעודד, לפעמים מבשר על אבדון, לפעמים מבשר על גאולה. בסדרה זו בחנתי את האינטראקציה והתחרות בין סדקים ופעילותם ובין השתקפויות והחזרי אור.
רשימת צילומים:
1. הסדק כמרווח מטיל אימה
2. רודף סדק רודף שלום
3. אטימות היא אויב הסדק
4. סדק פורץ עננה
36. ליאור גור
סדקים הם פתח לנשמתו של התפוח ולציפתו
במסגרת המחקר לתואר שני שביצעתי באוניברסיטת בר אילן חקרתי תופעה של פטרייה התוקפת תפוחים, חודרת דרך סדקים בקליפת הפרי לציפתו ויוצרת ריקבונות. בתמונות מופיעים פירות תפוח משלושה זנים: פינק-ליידי, סנדאונר וזהוב. שלושתם קרובי משפחה הנפגעים מתופעה זו.
35. יעקב לנגזם
סדקים נותני חיים
מן המקורות:
ה֗וֹי כִּ֥י גָד֛וֹל הַיּ֥וֹם הַה֖וּא מֵאַ֣יִן כָּמֹ֑הוּ וְעֵת־צָרָ֥ה הִיא֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב וּמִמֶּ֖נָּה יִוָּשֵֽׁעַ: (ירמיהו פרק ל פסוק ז)
וכן כתב הגאון מוילנא בספר "קול התור"
... והישועה באה מתוך צרה, על פי הפסוק 'עת צרה היא ליעקב וממנה יושע'. ... דוקא ממנה יושע, ומן המצר נגיע למרחביה".
התמונות:
חילזון - יוצא למחזור חיים חדש לאחר גשמי הסתיו, כאשר בסדק סמוך נובטים צמחים שיהיו מזונו הראשון בהגיחו מהסדק.
סיתוונית היורה - מתחילה חיים מבין הסדקים
יונים בחגווי הסלע - מקום מסתור מטורפים בין סדקי הסלעים
חיים ומטיילים - אחרי הסגר, טיול בין סדקי הטבע מביא מזור לסדקים שבחיים .
38. רחל בקר
הסדקים בעולם העתיק בוהקים מועברים דרך אור השמש אל תוך ההווה כדי שנוכל לחזות בו. ההיסטוריה היהודית חורגת מגבולות ישראל לכל המקומות בהם היינו. הסדקים מראים לנו לאן ללכת, דרכם אנו יכולים לראות אל העבר.
37. דנה פינטו
Crevices in Nature from Different Perspectives
Photo1- Gazing Upwards
As you gaze up you may notice the clear blue sky peeking out between the rock. This view is possible because of these two large fissures, which were once only small cracks in the rock. Slowly with time and a lot of water flow, they transformed into these large gaping crevices.
Photo2- Looking Forward
It may seem as if we are looking back, to find the origin of the forward flowing water through the pathway formed by the many cracks and crevices between the stones. However, we are also looking forward into the future, since the waters flowing in this waterfall are ever-changing and evolving.
Photo3- Peering Through
Even in a dark medieval castle there is always a window of light. This small crevice in the stone provides an escape from the darkness and a view of the light and hope beyond.
Photo4- Glimpsing Down
We can often miss a lot if we don’t look around us. A short glimpse at the right moment can provide us with a memory for life. At any other moment this old imperfect tree full of cracks, may have gone unnoticed; But because of this moment, and this beautiful creature being at the right place, at the right time, it has become immortalized.
40. רוית מדר
הטבע רווי בסדקים. את חלקם יצר הטבע. אחרים יצר האדם כדי לאפשר הצצה מרתקת אל הטבע מבלי להפריע לו להתקיים. התמונות צולמו בעמק החולה, נובמבר 2020.
39. אורטל גרשון
תמונה 1- "להרגיש נגישות"
תמונה 2- "פתחון לב, פתח לישועה"
תמונה 3- וַיַּצְמַ֞ח יְהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה כׇּל־עֵ֛ץ נֶחְמָ֥ד לְמַרְאֶ֖ה וְטֹ֣וב לְמַאֲכָ֑ל וְעֵ֤ץ הַֽחַיִּים֙ בְּתֹ֣וךְ הַגָּ֔ן וְעֵ֕ץ הַדַּ֖עַת טֹ֥וב וָרָֽע"
תמונה 4- "העץ הנדיב"
42. בוריס שלומוב
"סדקים, לרוב הם מעוותים משהו שהיה מושלם.
אך לפעמים, הם יוצרים מארג, אשר אחרת, לא היינו מודעים לקיומו"
41. קרן צימרמן
1. תקווה צומחת מתוך חורים קטנים.
2. הרבה פעמים אנו רק יכולים לראות מה שיש בצד השני, כשקיים סדק.
3. קרני השמש מתבלטות כשהן הסתננות דרך הסדקים בעננים.
4. ככל שיש יותר סדקים, כך יש יותר מקום לכמיהות.
44. רוני כ"ץ
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּנַי, פִּתְחוּ לִי פֶּתַח אֶחָד שֶׁל תְּשׁוּבָה כְּחֻדָּהּ שֶׁל מַחַט, וַאֲנִי פּוֹתֵחַ לָכֶם פְּתָחִים שֶׁיִּהְיוּ עֲגָלוֹת וּקְרוֹנִיּוֹת נִכְנָסוֹת בּוֹ. - שיר-השירים רבה פרשה ה,ב
צילמתי את היכל בית הכנסת דרך סדק שבין לוחות המחיצה של עזרת הנשים. הסדק הצר של הגישה של נשים להיכל הקודש, שהולך ומתרחב לשמחתי בשנים האחרונות, מסמל לדעתי את הקירבה שכולנו מבקשים מהאל, מתוך סדקי נפשנו, ואת הארת הפנים שנפתחת מולנו כתגובה.
בתמונות רואים מחיצה נוספת, מניילון, שנוספה לצורך השעה - ונקווה שתוסר במהרה...
43. יהודה עצבה
כמה מילים לתמונות שחותם שיני הזמן החולף טבוע בהם.
התמונה הראשונה מספרת לנו את סיפורו של הנווט הנעדר רון ארד. תמונה זו שצולמה על קיר
חריצי הזמן ששרטו בקליפת הבטון ופוררו אותה. הגשם והזמן הביאו עמם את החלודה שעלתה בבטון והעצימה את הכאב והחלל שנוצר.
התמונה השניה ממחישה את ההקפדה שעלינו לנקוט בבחירת כל מילה. המספריים מזהירות אותנו
בהומור רב לבל ניסחף ונכביר מילים האצורות במכונת הכתיבה.
התמונה השלישית לקוחה משמו של בית קפה ירושלמי מוכר בשם 'תמול שלשום', שם הלקוח מיצירתו של ש"י עגנון. חלקו השני העתידי של בית הקפה, אמור להיקרא, איך לא 'מחר מחרתיים' יש הומור בירושלים.
תמונה הרביעית מייצגת את המנהגים שאדם מסגל לעצמו אף שתהפוכות הזמן עוברות וחורצות בחייו.
מנהג 'זכר לחורבן' בו משאירים בבית 'אמה על אמה רבועה' כמות שהיא, כזכר לאבלות על חורבן בית המקדש. ובמרחק הזמן עדיין קיים היום.
46. יפית פלגר
סדקים- כמו שעון החול העובר ומתחדש מעידים על קמילה ולבלוב מחדש.
תמונה 1- סדקים- התמונה הינה תמונה שהתקבלה במיקרוסקופ האלקטרונים של מכון הננו ומציגה סדק הקיים בשכבת יהלום דק.
תמונה 2- שעון החול- ההולך ועובר על רקע סדק בכביש הגישה למכון המחקר למדעי המוח.
תמונה 3- קמילה- ידה המלאה בסדקים של עמיתה לעבודה על רקע מרצפות הכניסה לבניין הננו.
תמונה 4- לבלוב מחדש- ענף זית צעיר הצומח מתוך סדקי העץ על רקע בניין חקר המוח.
45. טובי לין קמנץ
השיר מתוך מחזור השירים Shiva
( בעברית: שבעה)
מאת: טובי לין קמנץ
Written by Tobi Lynn Kamenetz
להלן השיר במלואו בלי העימוד לפי התמונות:
I let the poem go,
a thought in spasm,
Slip away somewhere I can’t recall,
or find again, between clouds shifting shape
in a cut in the sky,
and cried
48. אמיר לשם
יופי סדוק
אנטלופ קניון או כפי שהוא מכונה גם "הסדק" הינו מהמקומות היפים בעולם. הסחף הבליה והסדקים יוצרים פיסול טבעי מדהים המשלב את צורות הסלע המדהימות, עם הגוונים המיוחדים של אבן החול הכתומה אדומה ומראה השמיים מעל. במקרה הזה הסדקים הם לא רק פתח לראות יופי של עולם אחר, חבוי, הם עצמם מהווים את העולם האחר החבוי במעבה האדמה.
בשנים 2016-2018 ביקרתי שלוש פעמים בשני חלקי הקניון העליון, הקרוי בפי הנאווחו "המקום בו המים זורמים דרך הסלע" והתחתון, הקרוי "קשתות סלע מפותלות". התמונות מביאות את המבט האישי שלי. ניסיתי למצוא זוויות ייחודיות והשתמשתי בשילוב חשיפות על מנת לתת חשיפה גם לקניון האפל ולשמיים המאד בהירים. הסדקים של אנטלופ קניון פותחים לנו צוהר למעבה האדמה אך גם לשמים מעל.
47. ליאור מורגנשטיין
"סדקים בצורת זרימה שנוצרו בסלע תחת לחץ לאורך שנים"
50. מיכל שור אדלר
החיים בין הסדקים
49. רננה ארלן
כדי לדעת/דור אלה גבע
"... מעולם לא היה צריך
אדם דבר,
מלבד עיני הרואות
את שלמותו
בפנים הסדק"
בעיני, אין דבר נפלא יותר מאור שמש טבעי החודר מתוך הטבע. מפרחים נפלאים מבתאים את ההתחדשות, התהליך, הניבול והצמיחה.
יש משהו באור מבין הפרחים והעלים בכל מצב שהם שהוא השלמות המגיעה מבין הסדקים. דווקא כשהם בעצמם לא מושלמים, אולי מלוכלכים, שבורים אבל שלמים.
52. עמי ינאי
סדקים / עמי ינאי
הזמן מטביע את חותמו,
מזכיר את קיומו ,
ומבקיע דרכים אל תהומות.
מרווחים של כאב,
עדות לתלאות החיים.
התנפצות.
מעגלים של זרע וקציר וקר וחם,
מסֹוב ב ומסּוב ב.
51. דניאלה דוויק
סדקים מולידים
סדק נתפס כשבר, כקרע, כערעור של השלם, הבריא והתקין
אבל לפעמים
דווקא הסדק הוא מה שמאפשר את הצמיחה, הפריחה, הפריצה והיציאה לאור ולאוויר העולם.
לולא נבעה הסדק לא היו חודרים חומרי החיים – האור, האוויר, המים,
לולא נוצר הסדק לא היו נובעים חיים חדשים.
לפעמים סדק הוא הזדמנות והזמנה,
לפעמים סדק הוא חריץ – שבהיפוך תפקידים – הופך להיות המצע המוליד.
54. סנדרה אשטון צריקר
"כי האדם עץ השדה"
מילים: נתן זך
כי האדם עץ השדה
כמו האדם גם העץ צומח
כמו העץ האדם נגדע
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה
כי האדם עץ השדה
כמו העץ הוא שואף למעלה
כמו האדם הוא נשרף באש
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה....
...כי האדם עץ השדה
כמו העץ הוא צמא למים
כמו האדם הוא נשאר צמא
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה.
בהתבוננות על פני העצים ניתן לראות סדקים, סדקים אשר נוצרו עם חלוף השנים, התנסויות והתמודדויות. התמודדות אל מול בצורת ופגעי מזג האוויר, מבקרים, ציפורים חרקים ומיני חיות שעימם יש הרמוניה ואחרים שביקורם גורם לפגיעה או שחיקה. צמיחה על פני אדמה פורייה וצמיחה על סלעים, תווי שמראה על קושי להכות שורשים. סדקים הדומים מאוד לתהליכים אשר חלים על בני-האדם: צמיחה, התפתחות והתנסות, למידה ועשייה ענפה. התמודדות של גוף האדם והנפש בתהליכים, שלעיתים מרוממים ולעיתים חורצים ומותירים צלקות. בחלוף השנים אנו רואים בגוף האדם את סדקי הזמן והעוצמות של התהליכים שבהם התנסה. התחזק או נסדק, התמודד ושרד, עמד איתן בכל אותן הפתעות שזימנו לו החיים.
53. הדר גמרא
"אָדָם נִסְדַּק נַפְשׁוֹ כְּמוֹ אֲדָמָה בַּקַּיִץ,
אָדָם פּוֹעֵר נַפְשׁוֹ כְּמוֹ תְּהוֹם
וּבָהּ נוֹפֵל"
(יהודה גזבר)
הקורונה הביאה את כולנו להתמודדות עם מתח.
עם המתח שבין הפנים המוגן לבין החוץ שאליו אנחנו משוועים, בין הקשיים שצפים מתוכנו לבין שגרת-חירום שמכריחה אותנו להמשיך עם הראש מעל המים. היא אתגרה מחדש את השאלות שמגדירות את "רשות היחיד" ואת "רשות הרבים", ואיך מתמודדים בין בדידות כואבת והסתגרות הכרחית.
בצילומים שלי ניסיתי להעביר את המתח הזה, בין השחור החלק לצורות שיוצרות חרכים צרים ונותנות הצצה לעולם שנפרש מאחור. כל תמונה מביאה דווקא על ידי החלל הריק שבה את המראה האנושי המצויר בקווים פשוטים, ושיש בו מפגש בין דמויות.
56. רתם גלבוע
1-2 :"מה שעיניי רואות אינו אלא הקליפה. העיקר סמוי מן העין". (מתוך הספר "הנסיך הקטן" אנטואן דה סנט-אכזיפרי)
3 :אנחנו לא מפסיקים להנות כי אנחנו מזדקנים,אנו מזדקנים מכיוון שאנחנו מפסיקים להנות"( ג'ורג' ברנרד שו)
4 :"לחיות הוא אחד הדברים הנדירים ביותר.רוב האנשים פשוט קיימים".( אוסקר ווילד)
55. חסן חסן
מסע הסדקים, חזון, ומנהיגות
מסע ההתגברות על ההסדקים, מן האפר אל האסתטיקה מעוטרת בצבעים, צבעים שמרפים את הגוף והנפש ומשאירים תקווה.
סימבוליקה ולחימה בסדקים שמרפידים בינינו, בין תרבויות ודתות שונות. הנביא אליהו כמאחד ומחזק את המשותף בינינו, דברים שמרפים את הסדקים שמאיימים על הייחודיות שיש בחברה הגדולה מסביבנו.
58. שירה קשתיאל
כל הלילה בכיתי – זלדה
כָּל הַלַּיְלָה בָּכִיתִי
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם
אוּלַי יֵשׁ מָוֶת שֶׁאֵין בּוֹ
אַלִּימוּת
מָוֶת שֶׁדּוֹמֶה לְפֶרַח.
כָּל הַלַּיְלָה הִפַּלְתִּי תַחֲנוּנִי
אֲפִלּוּ אֲנִי עָפָר
תִּהְיֶה בִּי מְנוּחָה
לְהַבִּיט אֶל גָּבְהֵי שָׁמַיִם
עוֹד וְעוֹד וְעוֹד
לְהִפָּרֵד מִיָּפְיָם,
כָּל הַלַּיְלָה חָשַׁבְתִּי
בְּרִיּוֹת רַבּוֹת גָּרוֹת
בְּחָזִי הַכּוֹאֵב
וְסִפּוּרִים שׁוֹנִים,
צָרִיךְ לְהַדְלִיק נֵר
וּלְהַבִּיט עֲלֵיהֶם
בְּטֶרֶם אִישַׁן הַמָּוֶת.
בעקבות מגורי בבני ברק בתקופה האחרונה נחשפתי להפתחות של החברה החרדית לאינטרנט בעקבות משבר הקורונה.
התקופה הזאת מעלה בעייני שאלה בוערת על חוץ מול פנים, על הסדקים המאפשרים את המעבר בינהם ועל מהם ואיפה הם האור והחושך.
בחרתי בכמה תמונות של קור חום, אור חושך, וחוץ פנים לקראת חנוכה- החג שסימל לאורך כל הדורות את ההתמודדות עם תרבויות זרות.
57. מיכל וולף כהן
"ניתן לראות סדק כנקודת חולשה בדברים אך אני מבקשת לראות את החיים החדשים שנוצרו סביבו, גם מתוך חריץ מוגבל באור וגם מתוך כאב שהשאיר גוף סדוק"
60. ספאא בדראנה
נכון שכואב לך עכשיו...
אך מסעך לא נגמר !
עוד יבוא יום והסדק שבתוכך יחדיר את האור אל חייך ולבך...
את לא לבד...
59. תמוז סטי
כולנו אחד.
שורות של פחמנים מבעבעים,
מציצים מסדקים קיימים, מסדקים נרכשים.
בוקעים מסדקה של אישה, מסדקו של גבר.
מכוסים בעור גס, תחתיו מבעבעת נפש רכה.
62. קלוד מלאך
במו פינו נבנה עליה מחיצות של מלים מלים ושיטות שיטות להעלימה מן העין, ומיד הצפרנים חוטטות וחוטטות באותן המחיצות, כדי לפתוח בהן אשנב קטן, סדק כל שהוא, ולהציץ דרך שם רגע אחד אל מה ש“מעבר הלז”. אולם אהה, שוא יגיעת אדם! בו ברגע שהסדק נפתח לכאורה – והנה חציצה אחרת, בדמות מלה או שיטה חדשה, עומדת פתאום במקום הישנה וחוסמת שוב את העין."וכך אין לדבר סוף עד העולם
חיים נחמן ביאליק
"גילוי וכיסוי בלשון"
61. הדס דהרי
"בכל דבר יש סדק. כך חודר האור" (לאונרד כהן)
There is a crack in everything. That's how the light gets in
הסדק הוא לעולם יהיה שינוי שלא ניתן לאחות
הסדק הינו שבר או משבר שממנו ניתן לראות
צמיחה, שינוי, קמט או פריחה
גדילה מתוך כאב או סליחה
הסדק שלי, נוצר מתוך בריאה
נוצר משינוי, נוצר מאהבה
64. אילת בן דוד
"When the hole is big enough
And you can't fill it in
It just becomes a part of you."
("Stumptown")
63. פאדי זאקי
I had been asked to write four or five lines
About photographs which are part of my lifetime
I wish this crack in my heart to be healed
I wish this crack in my soul to be sealed
And I wish by this fifth line, you would know how I feel
66. ופא חוא כראם
על ההקשר בין התמונות לבין "סדקים"
תמונה -1
מתוך פתח בגדר המיועדת להפריד בין שני העולמות של החיים והמוות אני יכולה לראות את הקברים של בית עלמין יהודי ולהרגיש את הכאב העמוק החבוי בלב לבם של כל הכואבים את הפרידות ואת חום דמעותיהם שזלגו ועדיין זולגות על מוות יקירהם. מבעד הדממה והעצב מגיעות קרני השמש מבין ענני הסתיו ומאחורי הר תבור. המקום שבו לפי האמונה הנוצרית התרחשה ההתגלות של ישו:
"ומקץ ששת ימים לקח לו ישוע את-פטרוס ואת-יעקב ואת-יוחנן אחיו ויעלם בדד על-הר גבוה; וישתנה לעינהם ויזהירו פניו כשמש ובגדיו כאור הלבינו; ... וברדתם מן-ההר צוה עליהם ישוע לאמור לא תגידו לאיש את-דבר המראה עד אם-קם בן-האדם מעם המתים." (הבשורה על-פי מתי, י"ז,1-9 ).
הנוף הייחודי בעיר נוף הגליל המואר בקרני השמש ובאמונותיהם האישיות והדתיות ותפילותיהם השונים של בני אדם המסתמנים בתמונה מחדירים למקום מנוחה ושלווה למרות האבל.
תמונות- 2,3,4
השריפה שפרצה ביער צ'רצ'יל ב- 9 אוקטובר האדימה את השמיים של העיר נוף הגליל וכיסתה אותה בעשן סמיך. הדיווחים והתמונות הביאו איתם פחד, דאגות וחרדות. אני זוכרת את עצמי אומרת לבת שלי, בדרך אל תחנת מד"א בכדי לתרום את חלקינו כמתנדבות, שבקרוב השריפה תהיה מאחורינו והיער יחלים אחרי שירד גשם כמו שהכרמל הצליח להתגבר על האסון שפקד אותו לפני עשור.
בזכות תחרות הצילום יצא לי לראות ולתעד את המראה המרגש של הניצנים הירוקים היוצאים מלב האדמה השחורה שהתקררה לאחר להבת השריפה. הניצנים יוצאים מסדקים במובן המילולי והאליגורי והצבעים חודרים פנימה בחזרה אל לב היער השחור.
"Sometimes when you feel your life is in ashes it's actually just been fertilized for your new growth"
Johanna Burkhardt
65. בראאה זועבי
Picture 1: "There is a crack in everything, that’s how the light gets in.” - Leonard Cohen
Picture 2: "I’ve always admired flowers that grow through the cracks in the pavement for the same reason that rainbows only happen when it’s raining. It’s the reason I like people who haven’t had an easy day in their life but still have so much love and kindness left to give out to others. People like that inspire me because they’ve transcended their hardships by allowing them to shape them into better people and you have to admire something beautiful that battled through adversity to be what it is.”
Picture 3: "Flowers don’t worry about how they’re going to bloom. They just open up and turn toward the light and that makes them beautiful.” – Jim Carrey
Picture 4:
I once heard a story about a woman who had two buckets. Every day she would fill them up and go water all of the flowers in her garden. One of the buckets looked absolutely perfect—shiny, strong, and didn’t have a single crack in it. The other bucket, however, was filled with cracks. It leaked, it shook, and it often spilled water all over the place.
The leaky bucket felt inferior to the other one. It felt inadequate and worthless. What good could a cracked bucket do? The other one held its water flawlessly, while this bucket would lose half of the water before even making it to the garden. It was then that this broken and bruised bucket told its owner that it was not good enough for her.
“I’ve been leaking water every morning,” the bucket said. “I’m so sorry for making life more difficult for you. I’m so sorry for being broken. It’s time that you replace me with a new, better, and more efficient bucket.”
The owner simply smiled and said: “Do you think I haven’t noticed your cracks? I see them, but I look past them.”
“Look at all of these beautiful flowers” the owner said. “I may have planted the seeds, but you are the one that is doing the watering each and every day to make them grow tall and strong. See, it’s only through the cracks, that your light gets in.”
68. אסתר חזות
"מזמן, מאז ימי המלחמה רסיסים לא פגעו בגוף רק בנשמה "אביחי הולנדר/ לא נרגע
סדקים התחבר לי לפוסט טראומה שיש לחיילים לאחר המלחמה. זה שיר שחייל כתב על עצמו והרגשתי שהוא הכי מתחבר לי לנושא ולכן גם את התמונות עשיתי בהשראת השיר.
67. תהל כהן
"בַּעֲרוּצֵי הַסְּדָקִים זוֹרְמִים / מַיִם חַיִּים/ מֵהָאָרֶץ לַשָּׁמַיִם וַחֲזָרָה./ בֵּין עוֹלָמוֹת שֶׁל מַטָּה / וְעוֹלָמוֹת שֶׁל מַעְלָה / סְדָקִים מוֹלִיכִים שִׁירָה" ( דיתי רונן, 'צירי פתיחה 2', שיבת הבית ונדודיו, הוצאת הקיבוץ המאוחד: תל אביב 2015 )
אולי הסדקים שבתוכנו הם לא יותר מניצחון.
מאיחוי של שבר שפעם כאב.
במסע שלנו אפשר ללכת רק קדימה ולאסוף עוד ועוד ניצחונים קטנים.
ניצחון על שבר כואב, מרגש, מצמיח.
סדק זהו סימן של גבורה, אולי של שמחה.
והסדקים הכי יפים שיש, נוצרים לנו עמוק בפנים ומקרינים החוצה.
אז נוצרים סדקים של תבונה,
סדקים של חוכמה,
סדקים מוליכים אור ושירה.
70. מייטל טייר
תמונה 1 - מסע החיים
מסע חיינו בעולם טומן בחובו סדקים קטנים וגדולים אשר מעצבים את דרכנו ..
תמונה 2- סדק ייחודי
הסדקים בנשמתנו הם שהופכים אותה לייחודית ואף יפה יותר.
תמונה 3 - סדק כאוצר
לעיתים סדק עמוק מתגלה כאוצר - מתנה נדירה וייחודית.
תמונה 4 -סדק כמנוף
כל סדק בחיינו, בזוית הראיה המתאימה, יכול להוביל לצמיחה אדירה.
69. יונתן בן עטר
"הלא דוקא אותה האפלה הנצחית, זו המטילה אימה כל כך – הלא היא היא לבדה שמושכת אליה כל ימי עולם את לב האדם בסתר ומעוררת בו געגועים כמוסים להציץ בה רגע קטן. הכל יראים ממנה והכל נמשכים לה. במו פינו נבנה עליה מחיצות של מלים מלים ושיטות שיטות להעלימה מן העין, ומיד הצפרנים חוטטות וחוטטות באותן המחיצות, כדי לפתוח בהן אשנב קטן, סדק כל שהוא, ולהציץ דרך שם רגע אחד אל מה ש“מעבר הלז”. אולם אהה, שוא יגיעת אדם! בו ברגע שהסדק נפתח לכאורה – והנה חציצה אחרת, בדמות מלה או שיטה חדשה, עומדת פתאום במקום הישנה וחוסמת שוב את העין." (חיים נחמן ביאליק)
72. שרי עובד
סדקים רבים מקרבים אותנו זה לזו.
ורק סדק אחד מרחיק במיוחד. הסדק שבך. (שרי עובד)
71. צחי כץ ודריה מתן-אורן
בפרסית: گل پشت و رو ندارد = (Gol poshto ru nadare)
פרח גב או פנים אין
היינו, לפרח אין גב או פנים, כלומר הפרח יפה מכל צדדיו...
הסבר: אדם אומר את הביטוי הזה לאחר שמישהו אחר נאלץ להפנות אליו את גבו ומבקש על כך סליחה.
לדוגמא: אם אדם מגיע למסעדה ויושב כשהגב שלו למישהו אחר, אזי הוא פונה לאותו אדם ומתנצל שהוא יושב עם הגב אליו. בתגובה – מגיב האיש השני בביטוי לעיל.
ולכן, כל 4 התמונות צולמו על אבן סדוקה על רקע נוף הים התיכון בניר עציון, כאשר בחלק מן התמונות הפרח סדוק ואינו שלם (חסרים עלי כותרת).
73. רביב פיינר
״למרוד וקץ לשים, או לגנוב יום יום, שעה שעה, פירור חיים מעל שולחן המוות״ (בן-ציון תומר)
74. מיכל ריכטר
"אור גדול מאיר הכל
ויותר כבר לא צריך לשאול
אני בא ללמוד ממה שטוב ולחיות ,
להתחיל הכל מהתחלה
כמו לנשום בפעם הראשונה ..." (אמיר דדון)
האור היוצא מהסדקים, היכולת להתבונן לסדקים בעיניים ולקבל את הסדקים שבנו, הם התחלה של השתקפות חיי וחיי משפחתי.
הבחירה לגדל את ילדנו בעוטף עזה, בקיבוץ שגובל בצפון רצועת עזה, היא בראש ובראשונה בחירה, בחירה המלווה בהתמודדות יומיומית עם המראה של חיינו שדרכה משתקפים בו זמנית הן הסדקים והפחדים בחיינו , הסדקים בחברה הישראלית , והן היכולת לתעל אותם ולראות את הצמיחה וההזדמנות מתוך הסדקים אל האור בחיינו, גידול ילדנו לעולם טוב יותר, לעולם של ערכים, ערכים קיבוציים ושמירה הציונות והארץ שלנו.
מסע הצילום שלי בא לשקף את חיינו בעוטף עזה, מצד אחד התמודדות עם הפחדים היומיומיים המלווים אותנו בחיינו, הפחד על ילדנו – הסדקים של חיינו , ומצד שני האור שיוצא מהם, ויוצא מהם הרבה אור!
התמונה הראשונה – מתארת את גזעי העץ שהתמוטטו לאחר שריפה שפרצה בעוטף לאור טרור הבלונים, שרפה שחרבה שדות חקלאיים שלמים. העצים נותרו שמוטים על הקרקע אך האור שיצא מהם בזמן שקיעת השמש, השקיעות המדהימות שמאפיינות את העוטף בימים אלה, מקבל תקווה ויופי.
התמונה השניה – מראה באופן פלאי איך בשדה שלם אשר נשרף עקב טרור הבלונים והתיר אחריו סדקים ושברים בחיינו, הדבר היחידי שצמח ונשאר ירוק זה הצבר (הקקטוס). כל כך אירוני או אפשר לומר אידילי שדווקא הקקטוס שמסמל את הצבר הארץ ישראלי, הוא הצמח היחידי שצמח מבין החורבן וההרס של השריפות. ניתן עוד להריח את ריח השריפה כשמטיילים בעוטף עזה, אך הקקטוס נותן תקווה אמיתית להתחדשות והתחלה חדשה.
התמונה השלישית – מראה מיגונית שקיימת בקיבוץ זיקים, אחת מיני רבים שקיימות בקיבוץ, אשר אליה צריך להספיק לרוץ בזמן של 15 שניו ת עם הישמע אזעקת "צבע אדום". המיגונית הזו מסמלת מצד אחד את האבסורד היומיומי שאנו חיים בו ומצד שני את התקווה, עם דגל ישראל שמתנוסס בפתחה. בכל שנה ביום העצמאות כל ילדי הקיבוץ מתקבצים להצטלם איתה ודגל ישראל. זאת המציאות של חיינו.
התמונה הרביעית - מסמלת את התקווה, התקווה לעתיד טוב יותר, לשלמות עם המציאות של חיינו, לקבלת ואהבת המקום שבו אנו חיים מתוך האמונה ב ערכינו וערכי הורינו שהקימו את הקיבוץ הזה מתוך ציונות ושמיר ה על ארץ ישראל. והיא מתארת את הקשת בענן שנפעמת מול שדה ביתי בגבול שבין רצועת עזה.
חג החנוכה הבא עלינו לטובה, מסמל בראש ובראשונה את האור, והאור האישי והפנימי שלי אשר מקבל את הסדקים בחיי, וכפי שמצטט השיר: אני באה לראות את מה שטוב ולחיות ...
76. דוד ענקי
תמונה 1
חלון ראווה (מילנו, 2019)
חלון ראווה הוא לפעמים סדק. על רקע בובות התצוגה הגבריות, הנחושות וממוקדות-המטרה, נחשפת ההתמסרות האנושית למסר המופיע על גבי מסך הפלאפון, הנבלע בתוך הידיים הענקיות.
תמונה 2
"וברא בו נקבים נקבים חלולים חלולים" (צרפת, 2019)
סדקים הם נקבים, מפולשים מקצה לקצה. בגופנו הם built in. ברכת "אשר יצר" הנאמרת בבוקר היא הודאה על קיומם.
תמונה 3
שעווה של נר (ירושלים, ערב פסח 2018)
שרידי הנר שנמס לשעווה בערב חג הפסח. בנר זה עשינו את בדיקת החמץ בלילה הקודם ותרנו אחרי פירורי הלחם הנחבאים להם ב"חורין ובסדקין".
תמונה 4
פרוץ מרובה על העומד (ניו יורק, נובמבר 2018)
טבעם של סדקים להתרחב ולאיין את החומר שממנו נוצרו. שרידי הבית המט ליפול ולהעלם לתוך קפל הקרקע הזכירו לי את המושג ההלכתי "פרוץ מרובה על העומד", מושג אשר קשור לדיונים שונים בספרות חז"ל העוסקים בהגדרה של מחיצה. הפרוץ הם הסדקים שאיכלו את העומד.
75. ליאור אברהם
"קווים של דאגה מסתמנים על פנינו.
אומרים שאנחנו פשוט מזדקנים,
דאגות כמו סכין חותכות את הפנים
והפחד קורע בנפש סדקים "
===
כל קמט בעור הוא זיכרון גנוז ממסע,
כל סדק בלב – מעודד פעימה
כל כיפוף – מגלה אהבה
===
ע"פ ענבל פרלמוטר שתחגוג החודש יום הולדת 50,
ותישאר מכשפה צעירה ובלי קמטים לנצח
דאגות כמו סכין חותכות את הפנים
ע"פ ענבל פרלמוטר שתחגוג החודש יום הולדת 50,
ותישאר מכשפה צעירה ובלי קמטים לנצח
77. הודיה גאידה
לא פעם היו לי הגיגים על מקומו של הצדק. סליחה, הסדק.
בעצם, זוהי לא סתם טעות קולמוס... אני רואה חפיפה בין שתי המילים ולא רק מבחינת האלמנט הספרותי "משחק מילים". סדק בדומה לצדק, הוא דבר יחסי- בעיני האחד מה שנחשב לסודק/ צודק, בעיני האחר אינו בהכרח נחשב כך. צדק גם מלווה אותנו בכל מישורי החיים, ממש כמו הסדקים.
כל החיים אנו מנסים לרדוף אחרי הצדק (לפחות זו השאיפה), אך אינני בטוחה שגם כך קורה אחר הסדקים. ואם אתם תוהים לעצמכם מדוע זה כך? לא רק כי נאמר על הצדק "צדק, צדק תרדוף" ועל הסדק לא. התשובה האמיתית היא שפעמים, עמוק בפנים, אנו מתביישים בהם והם מכוערים בעיננו. אני לא אנסה לשכנע אתכם שלא, אני רק אתן הסתכלות שונה על עניין הסדק באמצעות הצדק וזהו.
וכדי לתת מענה לעצמי, כאדם שמאד חשוב לו הצדק, אני יכולה להעיד שזהו המקום העיקרי בו התעוררו בי הסדקים. במקום שלא מצאתי את הצדק, נפער לי הסדק. הסדק פשוט שלף את הצדק ממקומו והחליף אותו ללא שום התראה מוקדמת.
בסריית התמונות הבאה, בחרתי להמחיש לכם את החוויה המטלטלת של החלפת הצדק בסדק- תהליך אמיתי שעברתי עם עצמי ויכול להיות שגם חלקכם עשויים להזדהות עמו. לשם כך, הקו המנחה את התמונות הינו שיבוץ המילה סדק על פני המילה "צדק" במקור מפורסם מהתנ"ך ובציטוטים עממים או וגם של אמנים, פילוסופים והוגי דעות נחשבים.
איחוליי, שאם גם בכם הצדק יצר סדק, שלפחות תצליחו לראות את הצדק שבו.
78. מירב טנסר
הציטוט: "מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק.“ (שופטים יד, פסוק יד)
הביטוי הוצג במקרא כחלק מחידה שהציג שמשון שהתבססה על אירוע שקרה לו. שמשון הרג אריה וכעבור זמן מה מצא דבורים ודבש. כלומר, האריה הוא האוכל העז (רע מאוד) והדבש הוא המאכל המתוק (טעים).
ההקשר לתמונות: לפני הקורונה, סבא שמצא את עצמו מבלה את רוב יומו לבד בזמן שכל הילדים והנכדים בעבודה ובלימודים ומתוך משבר הקורונה (הרע) צמח דבר טוב- הנכד שזמנו התפנה לצד הסבא בעשייה של הביחד.
79. למיס באשיר
The mango seed that I have planted a month ago has cracked.
Life: These beautiful cracks are Earth's call for the rain that is coming soon. Look closely and you will see the tiny green sprouts in the cracks.
The cruelty of man: Man made versus natural cracks!
The sky: The only uncrackable thing